ענת לוקחת את איימי לכל מקום שהיא הולכת.
ככה הן, אף פעם לא נפרדות.
איימי היא האַמיגְדלה של ענת.
איבר קדום בצורת שקד, יושבת לה בתוך המוח, נועדה לשמור עליה, לאתר כל הזמן איומים וסכנות עבורה.
כשאיימי מאתרת איום, היא מפעילה צ'קלקה.
'וואהוו! וואהוו!' זועקת הצ'קלקה של ענת, וזה הרגע שענת צריכה לבחור תוכנית פעולה [להילחם / לקפוא / לברוח]. אה, וכדי לעזור לה להצליח בתוכניתה, המוח של ענת מגביר את הפרשת הורמון הקורטיזול. למשהו כמו חצי שעה.
הבעיה, שאיימי האמיגדלה תוכננה במקור להפעיל את הצ'קלקה של ענת כאשר מתקרב דב גריזלי, או סוּפה קשה, או שנראה שהאדמה לא תתן יבול השנה.
מה לעשות שענת חיה במציאות טיפה שונה.
לקח לאיימי זמן להבין, שדב גריזלי אף פעם לא מגיע, ואם יש סופה אין עם זה שום בעיה, נכנסים מתחת לשמיכה וממשיכה עם הסדרה, ואם המקרר בבית ריק, ענת יכולה לנסוע למקום עם מלא אוכל או לטלפן לבחור הנחמד עם האופנוע, והוא כבר יסַפֵּק.
אז איימי פחות חדה מגרסת המקור שלה, עושה הרבה פוֹלְס-אלַרְמז, מפעילה את הצ'קלקה של ענת על הרבה דברים שהיא חושבת שהם איום עבורה:
- כותרת מטרידה שתפסה את עינה
[שנים חיממה ככה, מה 'לא בריא' עכשיו?!]
- הקבוצה בווטסאפ
[שלא מגיבה כבר כמה שעות להודעה המצחיקה ששלחה]
- טיפ שרץ מאיזו גורו הורות
[סופית היא אמא גרועה]
- הבוסית
[כי יעדים, משוב, מה ה-WHY, מה את רוצה]
- הילדה
[היא לא מחייכת כמו פעם, אולי קרה משהו, היא בת שמונה, אולי היא שותה]
- המְתנה לתוצאות בדיקות שעשתה
[כי לאחרונה היא קצת יותר עייפה, מעניין איזו מחלה מתחילה כשאת יותר עייפה]
- ושאלה של מהות, או משמעות
[ומי בכלל רוצה לדעת את התשובה]
ענת לא יודעת שהיא עייפה יותר לאחרונה, כי הופרש עבורה יותר מדיי קורטיזול בשנה האחרונה. בשלושים שנים האחרונות. מאז שהיא נולדה. יותר מדיי קורטיזול, ממה שהגוף שלה מתוכנת לספוג.
ולמרות זאת,
ענת לוקחת את איימי לכל מקום שהיא הולכת, כי אף אחד לא לימד אותה אחרת.
עד שפגשה את יגאל.
במספרה.
יגאל סיפר לה שהוא לא לוקח את אייזיק, האמיגדלה שלו, לשום מקום איתו. רק לאסיפות הורים של הילדים. זה עוזר לו לריב עם המורים.
ענת שאלה אותו איך זה אפשרי לא לקחת את האמיגלדה שלך לכל מקום, נולדים איתה הרי!
אפשר, יגאל אמר. אפשר.
הסביר שיש תוכנית אימונים, בשלושה שלבים, אבל שזה רק לרציניים, היא דורשת אימון כל יום, במשך חמישה חודשים. בשלב הראשון לומדים להתעלם מהצ'קלקה, בשלב השני לומדים להשתיק אותה ובשלב השלישי והאחרון לומדים איך בכלל לא לקחת את האמיגדלה שלך. לשום מקום.
ענת חשבה על זה רגע. הסתקרנה. היא תשמח קצת להיפטר מאיימי האמיגדלה שלה, זה יהיה משחרר נורא. אבל לא רצתה לזרוק סתם תשובה.
איימי גם סימנה לה שיגאל הזה נראה בחור לא אמין בכלל, הציפורניים שלו לא היו כל כך נקיות, הוא לא מצמץ כשדיבר איתה והיו לו מוקַסינים אדומות. גם על זה איימי הפעילה לה צ'קלקה וענת כמעט שבחרה לברוח, אלא שהחליטה שזה מדליק אותה הנעליים האדומות, והתחשק לה הפעם לעשות לאיימי דווקא. בכוח.
אז היא אמרה ליגאל יאללה,
שייתן לה פרטים על התוכנית,
יגאל שאל שוב אם היא בטוחה, אמר של-99% מהאנשים נשברת באמצע האמונה, הם לא מתמידים ונתקעים עם אמיגדלה פעילה רצח, לכל החיים. ועם טונה של קורטיזול.
ענת ענתה לו שהיא בטוחה-בטוחה, מתעלמת בבוטות מהצ'קלקה שקודחת בראשה.
יופי, אמר יגאל, תהיי חזקה, אל תיפלי! הנה תראי אותי, עומד פה, יציב, מדבר איתך, למרות שאת לובשת חולצה עם הדפס של מיכל ינאי, ויושבת לידך כל הזמן בובת פיתום שאני יודע שהיא שלך.
בכל מצב אחר אייזיק כבר מזמן היה אומר לי לברוח.
@ כל הזכויות שמורות להילה ושיץ ברק
וכאן נרשמים לקבל סיפור חדש למייל >
Comments